גור חדש בבית: מדריך אילוף לשלושת החודשים הראשונים
החודשים הראשונים של גור בבית קובעים את האופי שלו לשנים. כך בונים שגרה, מלמדים צרכים בחוץ ומונעים נשיכות והרגלים רעים.
הרגע שבו גור קטן נכנס הביתה הוא אחד המרגשים שיש. הוא מריח כל פינה, נרדם באמצע משחק ומסתכל עליכם בעיניים גדולות. אבל מאחורי ההתרגשות מסתתרת גם אחריות לא קטנה: השבועות והחודשים הראשונים הם חלון הזמן שבו הגור לומד מה מותר, מה אסור, ממה לא צריך לפחד ואיך מתנהגים בעולם של בני אדם. מה שתשקיעו עכשיו יחסוך לכם שנים של תסכול, ובעיקר יאפשר לכלב לגדול להיות בוגר רגוע, בטוח ונעים לחיות לצדו.
שגרה קבועה היא הבסיס לכל השאר
גורים זקוקים לסדר יום צפוי. כשהארוחות, היציאות החוצה, זמני המשחק וזמני המנוחה מתרחשים בשעות דומות בכל יום, הגור מבין מהר יותר מה מצופה ממנו ומרגיש ביטחון. שגרה לא חייבת להיות נוקשה עד לדקה, אבל כדאי שתהיה לה מסגרת ברורה שכל בני הבית מכירים ומקפידים עליה.
חשוב לזכור שגורים ישנים הרבה, לעיתים שמונה עשרה שעות ויותר ביממה. גור עייף שלא מצליח להירגע נוטה לנשוך, לקפוץ ולהשתולל, וזה לא חוסר משמעת אלא פשוט עייפות. פינה שקטה עם מיטה נוחה, ואולי כלוב פתוח שמכוסה בשמיכה, יעזרו לו ללמוד לנוח לבד ולהירגע בלי שתצטרכו להחזיק אותו על הידיים.
ללמד צרכים בחוץ בלי צעקות
האתגר הראשון של כמעט כל בעלי גור הוא נושא הצרכים. הכלל הפשוט הוא להוציא את הגור לעיתים קרובות מאוד: מיד אחרי שהוא מתעורר, אחרי כל ארוחה, אחרי משחק ער ולפני השינה. גור צעיר מסוגל להתאפק רק זמן קצר, ולכן בשבועות הראשונים כדאי לצאת כל שעה עד שעתיים בזמן שאתם ערים.
כשהגור עושה את צרכיו במקום הנכון, שבחו אותו בקול שמח ותנו לו חטיף קטן מיד, תוך שניות. הטיימינג הוא הכול. ואם קרתה תאונה בבית, אל תצעקו ואל תדחפו לו את האף ללכלוך. זה רק מלמד אותו לפחד ולהסתתר כשהוא צריך לעשות צרכים. נקו היטב עם חומר שמנטרל ריחות, כדי שהגור לא יחזור לאותה נקודה, והמשיכו הלאה בסבלנות.
חשיפה מוקדמת: העולם הוא לא מקום מפחיד
אחד הדברים החשובים ביותר בחודשים הראשונים הוא מה שמכונה סוציאליזציה, כלומר חשיפה מבוקרת לגירויים שונים. גור שפוגש בגיל צעיר אנשים מגוונים, ילדים, כלבים אחרים, רעשי רחוב, מכוניות, מעליות ומדרגות, יגדל לכלב שמתמודד עם החיים בעיר בהרבה פחות לחץ.
המפתח הוא מינון. החשיפה צריכה להיות הדרגתית ונעימה, מלווה בחטיפים ובמילים טובות, ולא הצפה. אם הגור נבהל, תנו לו מרחק ואל תכריחו אותו להתקרב. כדאי להתייעץ עם הווטרינר לגבי לוח החיסונים לפני מפגש עם כלבים זרים בגינות כלבים, ובינתיים לבחור מפגשים עם כלבים מוכרים ומחוסנים.
נשיכות משחק: איך מלמדים מגע עדין
גורים חוקרים את העולם בפה, ונשיכות משחק הן חלק טבעי מההתפתחות שלהם. עם זאת, השיניים הקטנות חדות מאוד, וחשוב ללמד את הגור כבר עכשיו שעור אנושי הוא דבר רגיש. כשהגור נושך חזק מדי, עצרו את המשחק, השמיעו קול קצר ותנו לו כמה שניות של התעלמות. כך הוא מבין שנשיכה מפסיקה את הכיף.
במקביל, דאגו שתמיד יהיה בהישג יד צעצוע לעיסה שאפשר להציע במקום היד. בתקופת החלפת השיניים הגור ירצה ללעוס הרבה, וזה הזמן להרחיק נעליים, כבלים ורהיטים רגישים. לעיסה היא צורך אמיתי, והתפקיד שלכם הוא לכוון אותה לחפצים המתאימים.
פקודות בסיס שכדאי להתחיל איתן
אין צורך לחכות שהגור יגדל כדי להתחיל לאלף. כבר מגיל צעיר אפשר ללמד כמה פקודות פשוטות באמצעות חיזוק חיובי. כדאי לקיים אימונים קצרים מאוד, של שלוש עד חמש דקות, כמה פעמים ביום, ולסיים תמיד בהצלחה.
- שם: לימוד הגור להסתכל עליכם כשהוא שומע את שמו
- שב: פקודה בסיסית שעוזרת לשלוט במצבים רבים
- בוא: אולי הפקודה החשובה ביותר לבטיחות הכלב
- עזוב: לימוד שחרור חפץ מהפה תמורת משהו טוב יותר
- מקום: הליכה למיטה או לשטיח ושהייה בו
השתמשו בחטיפים קטנים במיוחד, כדי שהגור לא יתמלא מהר, ובקול שמח ומעודד. אם אתם מרגישים שאתם נתקעים, מאלף כלבים מוסמך שעובד בשיטות חיוביות יכול לעשות הבדל גדול גם בכמה מפגשים בודדים.
כל המשפחה באותו צד
אחת הטעויות הנפוצות היא שכל אחד בבית מלמד את הגור כללים אחרים. אחד מרשה לעלות על הספה, השני כועס על זה. אחת נותנת אוכל מהשולחן, השני מתעצבן. עבור הגור זה מבלבל מאוד, והוא פשוט לא מצליח להבין מה רוצים ממנו.
שבו יחד, כל בני הבית, וקבעו כללים ברורים ומילות פקודה אחידות. גם ילדים יכולים להשתתף באילוף, בהשגחה של מבוגר, וזו הזדמנות נהדרת ללמד אותם אחריות ואמפתיה כלפי בעל חיים.
בריאות, תזונה וביקורים אצל הווטרינר
לצד האילוף, החודשים הראשונים הם גם התקופה שבה נבנה הבסיס הבריאותי של הגור. ביקור ראשון אצל הווטרינר כדאי לקבוע כבר בימים הראשונים אחרי שהגור מגיע הביתה. בביקור הזה ייבדק מצבו הכללי, ייקבע לוח חיסונים, יינתן טיפול נגד תולעים ופרעושים, ותקבלו הנחיות לגבי שבב זיהוי ורישום הכלב ברשות המקומית כנדרש.
גם התזונה משחקת תפקיד חשוב. גורים צריכים מזון שמותאם לשלב הגדילה שלהם ולגודל הגזע הצפוי, ובדרך כלל מחולק לשלוש או ארבע ארוחות ביום. שינוי פתאומי בסוג המזון עלול לגרום לבעיות עיכול, ולכן אם רוצים להחליף, עושים זאת בהדרגה במשך כמה ימים. כדאי לשאול את הווטרינר לגבי הכמות המתאימה ולעקוב אחרי המשקל, כי גור שמקבל יותר מדי אוכל עלול לפתח בעיות מפרקים בהמשך. ולבסוף, אל תשכחו לרגיל את הגור למגע בכפות, באוזניים ובפה, כדי שבדיקות וטיפולי טיפוח בעתיד יעברו בקלות.
לסיכום, שלושת החודשים הראשונים עם גור הם עבודה אינטנסיבית, אבל גם תקופה קסומה שלא חוזרת. שגרה, סבלנות, חיזוק חיובי וחשיפה מבוקרת לעולם הם ארבעת עמודי התווך. השקיעו בהם עכשיו, ותקבלו חבר נאמן ומאוזן לשנים רבות.